פייס טו פייס

13907167_1196255947083663_4046688747719552707_n

אודות ההצגה

הצגה דיגיטלית על התמכרות למדיה, בדידות, חברות והקשבה.
"פייס טו פייס" היא הצגה העוסקת בחיים שלנו כאן ועכשיו, במערב הפרוע החדש והלא ממופה של המאה ה-21. בעולם שנחבא בשלמותו בתוך ריבוע פלסטיק שחור בכיסנו.

מה משתנה בי? באנשים בחיי? האם זו רק התקשורת בינינו? ואולי גם מערכות היחסים שלנו? ומה קורה לנפש? והאם עומדת לנו האמונה? האם ייתכן שמשהו עמוק הולך ומשתנה באנושיות שלנו ממש?

מתוך ההצגה



ותהר ותלד

רחל קשת | צילום דן בן ארי

אודות ההצגה

יצירתן של רחל קשת וחנה ואזנה גרינולד
מופע דיבור של יוצרת יחידה בעולם של משפחות ואנסמבלים. מה עושה אישה שיש לה במה בראש ורחם עמוק בתוך הבטן? מסע בעקבות מיתוסים של ארבע אימהות. שרה, רבקה, רחל ולאה. עקרות, כמיהה, השתוקקות, אכזבה, ריקנות ומילוי נפרמים ומתגלגלים זה בזה.

הטקסטים נכתבו בעקבות ראיונות אישיים עם נשים יוצרות, שמתמודדות עם סתירות בין העולמות,ועם פרקטיקה של חיי היומיום אל מול מיתוס האימהות. טקסטים תנ"כיים, שנפגשים עם טקסטים של יונה וולך, דליה רביקוביץ, ר’ נחמן וארטו.

מאת ובבימוי: רחל קשת וחנה ואזנה // יעוץ אמנותי: רות קנר // עיצוב תלבושות ותאורה: אגי אטדגי // מוסיקה:אייל דיקמן // שחקנית: רחל קשת // תודות: לרות קנר על ליווי מעשיר מעמיק ומסור ולדפנה בן שאול על ידע המעורר השראה ליצירה.

עלה לראשונה באוניברסיטת תל אביב בפרויקט גמר מסלול שחקן יוצר חוקר.

מתוך ההצגה



מה את אומרת

רחל קשת - מה את אומרת

אודות ההצגה

הצגה זוכת פרס התיאטרון היהודי לשנת תשע"ב, "מה את אומרת", יצירתה של רחל קשת – כניסה לעולמה של מתבגרת שעוברת פגיעה מינית. הצגה חזקה, מטלטלת ואופטימית!

מתוך ההצגה


תגובות

"תודה לך על ערב בו חשפת רגשות, ונגעת בנושא חשוב כל כך, ערב בו נגעת בי בחלק החשוב כל כך בחיי, עבודתי עם בנות שעברו פגיעות והן שבורות ומרוסקות ואני משמשת להן משענת, מקשיבה ומחבקת,שותפה לסוד. התפעלתי מיכולת המשחק שלך והגוף שידע כל כך לדבר בשפה משלו, את השמחה, העצב, הכאב, התמימות, הבושה, רגשות האשמה, חוויה שלא תישכח. ריגשת אותי"
(אסנת, עובדת סוציאלית מחיפה)

"מרגע שההצגה התחילה התחילו לרדת לי דמעות, לא יודעת להסביר, דמעות של התרגשות, של כאב, של געגוע, ולקראת הסוף כן, גם דמעות של שמחה, תודה שנתת לי זכוכית מגדלת להתבונן באמהות שלי, גרמת לי לשאול שאלות נוקבות מעצמי על עצמי, וגם להרפות, ולהאמין בתפקיד של חיי – אמא"
(שרון גלבוע, אמא לשלושה מירושלים)

"מחזה שתופס אותך ומטלטל מאד חזק, המון עוצמה וכאב נשקפו מהבמה, ונכרו בפניה של השחקנית, משחק מעולה, רגיש ואיכותי עם המון צבע ונוכחות, הצגה שיש עמה מסר ושליחות בכל חברה. . . .
ממליצה כהצגת חובה לכל נערה ולכל איש ואישה, ואנשי טיפול וחינוך בפרט"
(דרורית פייג מנהלת בי"ס)

"ההצגה הייתה בשבילי ממש משמעותית, לא ידעתי שכל כך הרבה בנות נפגעו במהלך חייהן, יש לי כל כך הרבה שאלות לשאול ורצון לדעת עוד, איך להימנע, איך לטפל, איך לעזור לחברה שסיפרה את הסוד שלה רק לי.
אבל הכי חשוב, רציתי להגיד לך תודה שנתת לכולנו תקווה לשינוי"
(גליה שמיר תלמידת י"ב)